ביום ראשון נקיים בקרוספיט חיפה  2 אימוני גיבורים.

באימוני הבוקר נקיים אימון קרוספיט לזכרה של גלית ארביב ז"ל, חברתה של דיאנה וקסלר המתאמנת במועדון.

באימוני הערב נקיים אימון קרוספיט לזכרו של אלעד גרנדיר ז"ל.

"גלית"

ערב יום חמישי 25 בפברואר 2002 חדר לשכונת נווה יעקב בירושלים מחבל חמוש ברובה סער, שהחל לירות לעבר בתי תושבים ולעבר כלי רכב שחלפו ברחוב.שלושה שוטרים הגיעו למקום, ביניהם הייתה גלית ארביב ז"ל, אשר הסתערה לעבר המחבל וירתה מספר כדורים עד שנורתה ונפצעה פציעה אנושה. גלית פונתה לבית החולים, אולם המאמצים להצילה עלו בתוהו. למחרת היא מתה מפצעיה. למשפחת ארביב הוענק עיטור האומץ על מעשה גבורה וחירוף נפש בעת מילוי תפקיד, מעשה שיש בו גילוי אומץ לב בלתי רגיל .
יהי זכרה ברוך.
skills:
thrusters
10-10-10-10
 GALIT
5 rft:
25 burpees
2 rope climb
21 kb swing
14 walking weighted walking lunges

אלעד גרנדיר ז"ל  נפל ב17.07.2002 במרדף אחד מחבלים אשר ביצעו פיגוע בעימנואל יום קודם.

אלעד , אשר גדל בשכונת אחוזה בחיפה, פיקד כמפקד מחלקה 3 בפלוגת נוב 2001 של גדוד נחשון, תחת פיקודי כסגן מפקד פלוגה , והיה למפקד המצטיין בפלוגה. תמיד רצה את הכי טוב עבור חייליו והתעקש על כך ,ולא ויתר להם בשום דבר. מהמטלה הכי פשוטה ועד הפעולות המבצעיות המורכבות יותר. אלעד היה דוגמא לחייליו כמו גם למפקדיו בצניעות , בהקרבה, ובסטנדרטים הגבוהים שהציב לעצמו ולסביבתו.

זה קרה יום לפני יציאה לחופשת ה"רגילה" של הפלוגה. מחבלים תקפו אוטובוס בכניסה לישוב עימנואל בירי וזריקת מטענים, לבושים מדי צה"ל .

מיד עצרנו את כל ההכנות לחופשה ויצאנו בצוותי מרדף אחר המחבלים בכל האיזור.

אלעד היה בביקור אצל יהודה, חייל שערק, בנסיון להחזיר אותו לפלוגה. לעולם לא ויתר על אף אחד ולא ויתר לאף אחד.

בהיעדרו, לקחתי את מחלקתו של אלעד וקיבלנו משימה להציב מארב יום למחבלים .. החיפושים לא פסקו, יחידות נוספות הגיעו לעזור, והגיע כבר הערב. אלעד הגיע לבסיס, למרות שהיה יכול כבר להמשיך לביתו ולהתחיל את החופשה.

הוא התעקש להכין צוות מארב ללילה ולהחליף את החיילים ששהו בשטח במהלך היום.

במעבר בין יום ללילה הצוות של אלעד החליף את הצוות שלי ונכנס למארב.

בשעה 5:00 כאשר התארגנו לצאת ליום חיפושים נוסף, פרצה קריאת היתקלות בקשר. אלעד נהרג במקום,  אביחי המ"פ ופיטר הקלע נפצעו.  ברגע אחד הכל השתנה ולא יחזור להיות כמו שהיה

 

ואותי, שאלוהים חס עליי באותו יום, מעניין דבר אחד-

איך מייצרים עוד אנשים כאלה? האם הערכים עליהם הם שמרו והקריבו למענם את חייהם מצליחים לעבור מדור לדור?

יום זיכרון הוא לא רק יום אחד בשנה.

יש לנו אחריות לשמר את זיכרם בכל יום ויום  באיך שאנחנו מתנהגים זה לזה, באחריות שלנו כלפי עצמינו וכלפי הסביבה שלנו.

הדקה הדומיה ביום הזיכרון היא דקה של חשבון נפש.

האם הדרך שבה אנו בוחרים לחיות את חיינו  , במישור הערכי בלבד , לא דתי\פוליטי או כלכלי , באמת מצדיקה את ההקרבה שלהם למען עתיד טוב יותר

 

במקום לחזור לשטח ולהחליף את אלעד, קראו לי לזהות את גופתו…

אלו המילים שעברו לי בראש

היום ב18:00 ומחר במהלך שעות הפתיחה נקיים אימון לזכרו:

5 rounds for time:

21 wallball shots

17 toes to bar

7 power clean

20 box jump

02 muscle up

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *